במאמרים הקודמים עסקנו בעומסים הפיזיים ההולכים וגוברים הנדרשים מכדורגל כיום. לעומס יתר ישנן השלכות רבות – שחיקה לאורך זמן ותגובות מיידיות של הגוף כגון פציעות. השכיחה ביותר מבין פציעות העומס היא שבר מאמץ.
כדורגלנים רצים 10-11 ק״מ במשחק, בעצימות גבוהה. בדרך כלל. הכדורגלנים במקרה הזה דומים לרצים למרחקים ארוכים וחיילים שנמצאים בעומס מתמשך ומאופיינים בפעולות חוזרות ונשנות שעלולות לגרום לשברי מאמץ.
לרוב, נגרם שבר המאמץ בעצם השוק. הכאבים מתחילים באופן עמום בזמן ריצה ומאוחר יותר, אם לא מטופל, גם במנוחה ובשגרת היום יום. האבחנה נעשית ע"י צילום, מיפוי עצמות ו-MRI, אם יש בכך צורך. ניתוח מומלץ לרוב כאשר השבר נראה בצילום בחלק הקדמי של העצם.
ממה נגרם השבר?
בדרך כלל, שגרת אימונים לא נכונה. רוב השבוע אצל ספורטאים מורכב מאימונים. המשחק עצמו מהווה אחוז קטן יחסית משגרת הפעילות. אימונים לא נכונים, ללא סרגל מאמצים נכון, בעצימות גבוהה מדי וללא תכנון וראיה קדימה, יגרמו למאמץ קוי לאורך עצם ארוכה ובעקבותיו עומס יתר על השרירים האחוריים ושברים זעירים. בנוסף, שינוי תכוף במשקלים ופעילות על משטחים קשים יכולים להוות זרז לשבר.
טיפול בשבר מאמץ
כשהשבר עודנו קטן, ולא נראה בצילום, ובהנחה שאובחן ככזה, ניתן לנקוט בטיפול שמרני, להגביל נשיאת משקל באימונים ולהוריד את העומס. במצבים בהם השבר נראה בצילום, ניתן לטפל בניתוח בו יוחדר מסמר עם ברגי נעילה למרכזה של העצם לזרז חיבור מחדש של החלקים השבורים.
טיפול אנטי דלקתי: ניתן לעיתים תכופות מדי על ידי הצוות הרפואי של הקבוצה אך יכול לעכב ריפוי. בשום מצב לא כדאי לבחור בטיפול כזה.
שינה טובה: אחת הסיבות להתפתחות שבר מאמץ היא חוסר שינה, או שינה לא טובה ונכונה. בצבא, בקרב יחידות מובחרות, הפחיתו את הסיכוי לשברי מאמץ ע"י שיפור השינה. הוכח כי מעל 8 שעות שינה (אין צורך הרבה יותר מכך…) מפחיתים ב-60 אחוז את שברי המאמץ בקרב חיילים. עם זאת, חשוב לציין כי יש חשיבות עליונה לכך שהשינה תתבצע בשעות החושך, שכן הורמון המלטונין, המופרש כשאין אור, חשוב לבניית העצם מחדש.
מחקר שנערך בקרב חיילות ונשים, מצא כי תוספת של 1500 מ״ג ויטמין D ביום, מורידה את הסיכוי לשברי מאמץ. ככל הנראה, גם בקרב גברים המצב דומה ותוספת שכזו יכולה למנוע הדרדרות לשבר מאמץ.
כתב: שלמה המר- פיזיותרפיסט
ד"ר אלעד שפיצר- אורתופד מומחה לפציעות ספורט.
Mdspitz.com
